<h1>ספר הפרדס — שער עשירי</h1>
<h2>דף נא:</h2>
וכתב הרב ר' יום טוב אלשבילי ז"ל שחייב אדם לענות אמן על כל ברכה ששומע אע"פ שלא יצא בה ואע"פ שאינו שם עמהם אלא ששמע מבחוץ. עוד כתב הרב ז"ל כל שנתמנו לברכה ויודעין מה הן מברכין כגון בברכת המילה או בברכת אירוסין ונישואין שרוב השומעים מבחוץ, אע"פ שלא שמע עונה אמן ואינה אמן יתומה שכן מצינו במקדש היו מניפין בסודרין, שכיון שכולן נתכונו לשמוע הברכה ולא באו לשמוע במקרה כוונתן אחר המברך ואינו נקרא אמן יתומה.
